כל הזכויות שמורות ליעקב זלכה "עופנוי"
פסיון הסווינו
פסיון הסווינו הוא עוף החי ביערות העד של טאיואן, מתחת לגובה 2500 מטר. הוא התגלה ע"י רוברט סווינו בשנת 1862. מאז, מספר העופות ירד בגלל הרס סביבת המחיה הטבעית של העוף, והוכרז כעוף בסכנת הכחדה בשנת 1966.
פסיון הסווינו הוא עוף מאוד ביישן, בדרך כלל מלקט את מזונו בשקט, ובורח למשמע הרעש הקל ביותר. בגלל התנהגותו זו, מעט מאוד ידוע עליו.
הזכר הוא בעל צבע כחול מבריק עם כתר לבן, וכך גם גבו, וזוג נוצות זנב ארוכות. בצדדים יש צבע אדמדם עם ירוק, ורגליו אדומות. הנקבה והאפרוחים הם בעלי צבע חום עם נקודות, המשמש להסוואה בעת הדגירה. אורך הזכר 72 ס"מ ואורך הנקבה 55 ס"מ.
כאשר מקורות המזון שלו מצויים בשפע, חי הסווינו בלהקות. לפעמים, אפשר לראותם אוכלים ביחד עם סנאים.
הם פעילים בעיקר מוקדם בבוקר ומאוחר אחר הצהריים, בעיקר כשיש ערפל והראות לקוייה.
מתוך בחינה של תכולת קיבת הסווינו, מתברר, שהסווינו ניזון מזרעי עשב, פרחים, פירות, ובכמויות קטנות יותר בחרקים, בטרמיטים ובחיפושיות. חוץ מעונת הרבייה, הסווינו חי בדרך כלל לבד. מאפריל ועד ספטמבר, הם מופיעים בזוגות, נקבה עם אפרוחים, או קבוצה של עופות צעירים.
הקן של הסווינו מוסווה כה טוב, כך שאי אפשר לגלותו בלי אותות רדיו, המשודרים מעופות מסומנים. הקן בנוי במקומות נסתרים, תחת מחסה גדול, כמו גזע עץ או סלע, מקום המגן עליהם מפני גשם וטורפים. לפעמים, הקן בנוי על עץ, במקום מוסתר על ידי צמחים.
הנקבה מטילה בקן 6-3 ביצים, והן בוקעות תוך 28-25 יום. תוך יומיים שלושה, האפרוחים יכולים לצאת מתוך הקן, בכוחות עצמם. הם מתחילים להצמיח נוצות בגיל 3 שבועות. נוצות האפרוחים דומות לאלו של הנקבה. כאשר מגיע החורף, מתחיל הזכר לקבל את נוצות העוף הבוגר.
לאחרונה, נראה כי מספרם גדל, בגלל פעולות שימור המין, שנעשו לעוף זה.
עד כאן - הסווינו בטבע. מכאן והלאה, לסווינו המבויית:
רבייה: זכר ונקבה, או זכר ושתי נקבות.
הסווינו פורה מבחינה מינית, כבר בשנתו הראשונה: אם הנקבה בקעה בתחילת העונה הקודמת, הנקבה תטיל ביצים. אם היא מהטלה מאוחרת, היא לא תטיל עד שנתה השניה. הזכר פורה כבר בשנתו הראשונה.
הם מתחילים להטיל בדרך כלל ב-25-20 למרץ, כל יומיים, עד לסך כ-15 ביצים.
הם מטילים ביצים בגודל בינוני, בצבע ורוד בוהק.
ההדגרה: הביצים נאספות פעמיים ביום. טמפרטורת הדגרה: 37.5 מעלות צלסיוס. לחות יחסית: 65-60 אחוז. זמן הדגירה: 25 יום. אחרי הבקיעה, משאירים את האפרוחים בתא הבקיעה למשך 8 שעות.
פסיון הסווינו הוא עוף מאוד ביישן, בדרך כלל מלקט את מזונו בשקט, ובורח למשמע הרעש הקל ביותר. בגלל התנהגותו זו, מעט מאוד ידוע עליו.
הזכר הוא בעל צבע כחול מבריק עם כתר לבן, וכך גם גבו, וזוג נוצות זנב ארוכות. בצדדים יש צבע אדמדם עם ירוק, ורגליו אדומות. הנקבה והאפרוחים הם בעלי צבע חום עם נקודות, המשמש להסוואה בעת הדגירה. אורך הזכר 72 ס"מ ואורך הנקבה 55 ס"מ.
כאשר מקורות המזון שלו מצויים בשפע, חי הסווינו בלהקות. לפעמים, אפשר לראותם אוכלים ביחד עם סנאים.
הם פעילים בעיקר מוקדם בבוקר ומאוחר אחר הצהריים, בעיקר כשיש ערפל והראות לקוייה.
מתוך בחינה של תכולת קיבת הסווינו, מתברר, שהסווינו ניזון מזרעי עשב, פרחים, פירות, ובכמויות קטנות יותר בחרקים, בטרמיטים ובחיפושיות. חוץ מעונת הרבייה, הסווינו חי בדרך כלל לבד. מאפריל ועד ספטמבר, הם מופיעים בזוגות, נקבה עם אפרוחים, או קבוצה של עופות צעירים.
הקן של הסווינו מוסווה כה טוב, כך שאי אפשר לגלותו בלי אותות רדיו, המשודרים מעופות מסומנים. הקן בנוי במקומות נסתרים, תחת מחסה גדול, כמו גזע עץ או סלע, מקום המגן עליהם מפני גשם וטורפים. לפעמים, הקן בנוי על עץ, במקום מוסתר על ידי צמחים.
הנקבה מטילה בקן 6-3 ביצים, והן בוקעות תוך 28-25 יום. תוך יומיים שלושה, האפרוחים יכולים לצאת מתוך הקן, בכוחות עצמם. הם מתחילים להצמיח נוצות בגיל 3 שבועות. נוצות האפרוחים דומות לאלו של הנקבה. כאשר מגיע החורף, מתחיל הזכר לקבל את נוצות העוף הבוגר.
לאחרונה, נראה כי מספרם גדל, בגלל פעולות שימור המין, שנעשו לעוף זה.
עד כאן - הסווינו בטבע. מכאן והלאה, לסווינו המבויית:
רבייה: זכר ונקבה, או זכר ושתי נקבות.
הסווינו פורה מבחינה מינית, כבר בשנתו הראשונה: אם הנקבה בקעה בתחילת העונה הקודמת, הנקבה תטיל ביצים. אם היא מהטלה מאוחרת, היא לא תטיל עד שנתה השניה. הזכר פורה כבר בשנתו הראשונה.
הם מתחילים להטיל בדרך כלל ב-25-20 למרץ, כל יומיים, עד לסך כ-15 ביצים.
הם מטילים ביצים בגודל בינוני, בצבע ורוד בוהק.
ההדגרה: הביצים נאספות פעמיים ביום. טמפרטורת הדגרה: 37.5 מעלות צלסיוס. לחות יחסית: 65-60 אחוז. זמן הדגירה: 25 יום. אחרי הבקיעה, משאירים את האפרוחים בתא הבקיעה למשך 8 שעות.